מחלת הצליאק הינה מחלה המתבטאת בקשת רחבה ביותר של סימפטומים. הסימפטומים האפשריים העשויים להצביע על כך שאדם חולה במחלת הצליאק (כרסת) הינם רבים ומגוונים, ותלויים לרוב במקום הפגיעה לאורך המעי, חומרת הפגיעה במעי והיקפה. ככלל, ניתן לחלק את הסימפטומים לשתי קטגוריות עיקריות – סימפטומים המצביעים על בעיות ספיגה וסימפטומים הקשורים לתזונה לקויה.
סימפטומים המצביעים על בעיות ספיגה, המאפיינים לרוב את החולים במחלת הצליאק יכולים להיות שלשול, ריבוי גזים בעלי ריח עז, נפיחות של הקיבה וצואה שמנונית (לרוב, בצבע אפרפר) . תופעות אלו נגרמות אצל חולי צליאק עקב ספיגה לקויה של מרכיבי המזון, ובעיקר של השומן והסוכרים. כך, השומן אצל חולי צליאק אינו מפורק באופן מלא אלא באופן חלקי בלבד, לחומצות שומן, הגורמות לחדירת מים אל המעי הדק, דבר המתבטא בשלשול.
באופן דומה, חלק מן השומן שאינו נספג יוצא אל מחוץ לגוף בכמות גדולה מן הרגיל בצואה, אשר עקב כך הינה שמנונית באופן החורג מן הרגיל.
שלשול יכול להיגרם גם כתוצאה מספיגה לקויה ופירוק לקוי של סוכרים, עקב מחסור באנזים לקטז, אשר באופן רגיל נמצא בדופן המעי, ולכן הוא מצוי במחסור בקרב חולי צליאק, הסובלים מרקמת מעי פגומה.
הסימפטומים המצביעים על תת תזונה, הנגרמת עקב מחלת הצליאק הינם :
• אובדן משקל – הנגרם בעיקר עקב ספיגה לקויה של פחמימות ושומנים, בשל הפגיעה במעי.
עיכוב בגדילה (בקרב ילדים) – אף הוא עקב ספיגה לקויה של פחמימות ושומנים וכן חלבונים המשמשים לבניית השרירים
אנמיה – הנגרמת בקרב חולי צליאק עקב ספיגה לקויה של ברזל.
• בעיות קרישת דם ונטייה לפתח שטפי דם עקב ספיגה לקויה של אשלגן (ויטמין K).
מחלות פרקים ומחלות של העצם (אוסטיאופורוזיס) – בשל ספיגה לקויה של ויטמין D
• אי פוריות עקב תזונה לקויה כללית.
• חולשת שרירים ובעיות עצביות – עקב ספיגה לקויה חלבונים ושל ויטמין B12.
