תגית: ספרי ילדים

הורים רבים קראו בילדותם ספרות ילדים עניפה והתחנכו על תרבות של קריאה כפעילות לשעות הפנאי. אולם כיום הגישה של רוב הילדים השתנתה מאוד. נכון עדיין שילדים צעירים עדיין אוהבים להקשיב לסיפור לפני השינה, ואולי לעיין בספרים אהובים, אולם כמות הזמן המושקעת בקריאת ספרות ילדים איכותית הולכת ופוחתת ככל שלילד יש יותר גירויים טכנולוגיים עכשוויים: טלויזיה, מחשב, IPOD, IPHONE, WII, PSP, PLAYSTATION ועוד.
תמיד האמנו, וכך גם חונכנו, שלקריאת ספרים יש ערך חינוכי גבוה והם משפיעים לטובה על פיתוח הזיכרון והדמיון. אך אולי הדבר היה נכון רב מכיוון שלא היו בנמצא חלופות משמעותיות אחרות? האם משחקי מלחמה ב WII, משחקי יהלומים בפייסבוק או משחק איש רץ לאייפון אינם מפתחים את הדמיון, הזריזות והמחשבה? יתכן שפיתוח הדמיון במשחקים האלו אינו משמעותי כמו במקרה של קריאת ספרים, אך משחקים מסוג זה מפתחים את הזריזות ואת התגובות המהירות. כיצד ניתן להחליט מה הן התכונות החשובות לדור הצעיר מבחינת התפתחותו? אולי האבולוציה פועלת והילדים נמשכים באופן טבעי אל מה שיעזור להם במיומנות עתידיות ובהמשך החיים? האם קיים מחקר מקיף ואיכותי היכול להצביע על משמעות ההפחתה בקריאת ספרים לעומת פעילויות אחרות, וכל זה בהשלכה לחינוך וגדילת ילדים? או שמדובר עלינו, ההורים אשר מאמינים עדיין בדרכי החינוך הישנות ולא מוכנים להסתכל קדימה את העתיד ואל מה שמעצב אותו כבר היום…

ספרי ילדים כיום הינם בגדר חובה אצל ילדים קטנים בגילאי בגן, ונוסטלגיה אצל הוריהם.

ניתן לראות בבירור מגמה מתמשכת של ילדים ונוער בכיתות ב והלאה, להפחית משמעותית בקריאת ספרים, לרבות ספרי מופת.

אם אנו, ההורים, התייחסנו לספרים כמו פו הדוב, הרוח בערבי הנחל, דירה להשכיר, ועוד, הילדים והנוער מתייחסים אליהם בצורה אחרת ואף בזלזול.

ספרות ילדים חדשה עלתה ופרחה, מהירה, צינית ומעשית יותר. ספרים כמו יומנו של חנון, משחקי רעב ועוד הפכו ללהיטים (ובצדק) והחליפו את ג'ול ורן וא.א.מילן.
לעיתים עלינו לדעת לקבל את השינוי בגישת הדור הצעיר ולהבין אותה גם אם היא נראית לנו שגויה.