ספרי ילדים: מגוון נושאים עצום

ספרי ילדים, כמו ספרות ופרוזה באופן כללי, נכתבים בנושאים שונים ומגוונים.
יש ספרי ילדים שהם לימודיים וכוללים שירים או סיפורים או טקסטים שמטרתם ללמד ולספק אינפורמציה לקורא הצעיר – אנציקלופדיות, מילונים, ספרי ביוגרפיה ואוטוביוגרפיה, ספרי מדע, אטלסים, וגם ספרי לימוד אחרים כמו מחזות, ספרי הגות ופילוסופיה וכיו"ב.
ספרי ילדים רבים נכנסים לקטגוריית ספרי הרפתקאות, והם עוסקים במסעות, טיולים והרפתקאות אחרות העוברות על גיבוריהם. הספרים יכולים לתאר הרפתקאות בארץ או בעולם, מקומות אמיתיים ומקומות דמיוניים.
ספרות הילדים הבדיונית מגוונת גם היא. היא כוללת ספרות בדיונית על חוצונים, חייזרים ויצורים מהחלל החיצון. ספרות בדיונית עוסקת גם בספרי אימה וספרי מתח שהם פופולאריים בקרב ילדים.
ספרים רבים מאוד נועדו להנאה הצרופה עימה בא יתרון ערכי של לימוד, חינוך, הרחבת האופקים, גירוי הסקרנות, העשרת השפה והלשון. ספרי ילדים אלה כוללים שירים או סיפור או סיפורים, מלווים באיורים או ציורים או תמונות.

יש סופרי הילדים שנוהגים לכתוב יותר מספר אחד, לעיתים אף סדרות של ספרי ילדים.
סדרת ספרים יכול שתעסוק בנושא מסויים כמו ספרי הרפתקאות של חבורת ילדים כמו השביעיה הסודית, החמישיה הסודית.
יש סדרות של ספרים על מסעות וטיולים – למשל מסעות הדוד אריה.
לעיתים סדרות ספרים מכוונות לתחומים כלליים יותר כמו בנים ובנות, ותחומי עניין שונים של כל מגדר – למשל הסדרה בנים והסדרה בנות.
יש סדרות ספרים בדיוניות כמו הארי פוטר.
יש סדרות ספרים שעוסקות בחיי היום יום של הנוער כמו יומנו של חנון.
יש סדרות של ספרי מתח או ספרי אימה (צמרמורת).
יש סדרות ספרים בהמשכים, בהם כל ספר ילדים עומד בפני עצמו, אך גם מהווה המשכו של הספר הקודם, וקדימון של הספר הבא בסדרה. למשל – משחקי הרעב.

בישראל יש ספרות ילדים עניפה.

מספרם של הסופרים הישראלים הכותבים לילדים הוא גדול מאוד.

סופרים רבים הכותבים למבוגרים משלבים בכתיבתם גם ספרים וסיפורים לילדים. למשל –
הסופר דוד גרוסמן כתב את הספר השפה המיוחדת של אורי.
הסופר מאיר שלו כתב את הספר הכינה נחמה והספר אבא עושה בושות.
הסופר אתגר קרת שכתב את אבא בורח עם הקרקס.
הסופר יהודה אטלס כתב את הספר הילד הזה הוא אני.
יונתן גפן שכתב את הכבש השישה עשר (לא לילדים בלבד) ועוד.
הסופרת נורית זרחי כתבה הרבה ספרים ובהם ספרי ילדים רבים כמו תנינה, "אני אוהב לשרוק ברחוב, הנמר שמתחת למיטה ועוד רבים.
הסופרת והמאיירת אלונה פרנקל שכתבה ספרי ילדים רבים – המוכר יותר הוא סיר הסירים – עברה לכתוב גם למבוגרים.
הסופרת צרויה שלו כתבה את הספר ילד של אמא.
יש סופרי ילדים אשר כותבים ספרים מקוריים וגם מתרגמים ספרים לעברית. למשל הסופר אוריאל אופק, שכתב הרבה ספרים וגם תרגם את הספרים הרוח בערבי הנחל, מקס ומוריץ, תום סוייר ועוד.

ספרי ילדים "של פעם" נכתבו על ידי מיטב הסופרים והמשוררים. מיעוטם עדיין נלמדים בבתי הספר, אך לכולם שמור מקום חם בלב. בספריהם שימרו אגדות, סיפורים, שירים ונתנו ביטוי לתרבות והמסורת לתקופתם – למשל חיים נחמן ביאליק, לוין קיפניס, נחום גוטמן, מרים ילן שטקלינס, פניה ברגשטיין, לאה גולדברג, אנדה עמיר (פינקרפלד) .

ספרות ילדים ישראלית איכותית

יש ספרות ילדים ישראלית שהיא אבן יסוד לא רק בספרות הישראלית אלא באומנות ובתרבות הישראלית בכלל.
האם יש ילד שאינו מכיר, למשל ולשם הדוגמא את אחד הספרים הנהדרים הבאים – מעשה בחמישה בלונים – פרי עטה של הכותבת מרים רות ז"ל ואיוריה המקסימים של אורה איל. הספר מספר על עלילותיהם של חמישה בלונים בצבעים שונים ואת הקורות אותם. הילדים לומדים שמות של צבעים וגם שאין לבכות על בלון שהתפוצץ. ספר מקסים ללא גיל ולכל גיל.
ספרים נהדרים אחרים שתמיד זוכרים – איה פלוטו, דודי שמחה, שמולי קיפוד, דירה להשכיר, בילבי, מיץ פטל, דגדוגים מאת בתיה בן דור, אהרון והעפרון הסגול, מוקי השובב, אליעזר והגזר, תירס חם, האריה שאהב תות, בייגלה (כלב התחש הנהדר), הביצה שהתחפשה, הדובון לא לא, אבא עושה בושות מאת מאיר שלו (כן, הסופר המדהים כותב לילדים – גם הספר "הכינה נחמה"), קופיקו (יש סידרה שלמה), כספיון, הענק הכי גנדרן בעולם, חנל'ה ושמלת השבת, בוא אלי פרפר נחמד. להמשיך לקרוא ספרות ילדים ישראלית איכותית

ילדים, ספרות ילדים ומה שביניהם

ספרות ילדים היא תחום ספרותי אומנות ותרבותי עצום ומגוון.
מדפי הספרים בכל חנויות הספרים עמוסות בספרים שונים המיועדים לילדים בגילאים השונים, מגיל התינוקות ולמעשה עוד מהיותם בבטן אימם … ועד לגילאי הנוער, גיל הבגרות וכן הלאה.
ספרות הילדים של ימינו מגוונת ומרתקת. ספרי הילדים כוללים ספרי ילדים ישראליים וגם ספרים מתורגמים, ספרות ילדים קצרצרה וכזו שהיא יותר ארוכה, ספרי ילדים עם תמונות, ספרי ילדים עם ציורים או איורים, ספרים ילדים ללא מילים והיד נתונה.
ספרות ילדים בדרך כלל מאופיינת בטקסטים קצרים, בשפה קלה ומובנת. בתחילת הדרך ספרי הילדים יהיו מלווים בניקוד. הספרים יכללו תמונות, ציורים, איורים רבים. ככל שהגיל עולה, כמות הציורים והאיורים תפחת, מספר המילים יגדל, ולצידן יעלם הניקוד.
יש ספרים נושאיים שמאפשרים לנו ללמד את ילדנו בדרך נעימה וכיפית נושאים שונים – למשל בעלי חיים, צמחים, פרחים, חגים, כלי תחבורה, כלי נגינה, מקצועות, צבעים, משפחה (למשל מתכוננים לקראת אח או אחות שעומדים להיוולד, סוגי משפחות וכו') ועוד.
יש ספרים שמעצימים שמות – ומאפשרים לנו להעניק אותם לילד מיוחד עם אותו שם. למשל הספרים – פיית השיניים של נעה; השפה הסודית של אורי; הצב של אורן; מי ראה את איילת?
ספרים אחרים מספרים את האגדות העממיות שגדלנו עימן – הדייג ודג הזהב, כיפה אדומה, שלגיה ושבעת הגמדים, היפהפיה הנרדמת, היפה והחיה, עמי ותמי, פינוקיו, החתול במגפיים ועוד.

ספרות ילדים, האם זו תרבות שאבדה?

הורים רבים קראו בילדותם ספרות ילדים עניפה והתחנכו על תרבות של קריאה כפעילות לשעות הפנאי. אולם כיום הגישה של רוב הילדים השתנתה מאוד. נכון עדיין שילדים צעירים עדיין אוהבים להקשיב לסיפור לפני השינה, ואולי לעיין בספרים אהובים, אולם כמות הזמן המושקעת בקריאת ספרות ילדים איכותית הולכת ופוחתת ככל שלילד יש יותר גירויים טכנולוגיים עכשוויים: טלויזיה, מחשב, IPOD, IPHONE, WII, PSP, PLAYSTATION ועוד.
תמיד האמנו, וכך גם חונכנו, שלקריאת ספרים יש ערך חינוכי גבוה והם משפיעים לטובה על פיתוח הזיכרון והדמיון. אך אולי הדבר היה נכון רב מכיוון שלא היו בנמצא חלופות משמעותיות אחרות? האם משחקי מלחמה ב WII, משחקי יהלומים בפייסבוק או משחק איש רץ לאייפון אינם מפתחים את הדמיון, הזריזות והמחשבה? יתכן שפיתוח הדמיון במשחקים האלו אינו משמעותי כמו במקרה של קריאת ספרים, אך משחקים מסוג זה מפתחים את הזריזות ואת התגובות המהירות. כיצד ניתן להחליט מה הן התכונות החשובות לדור הצעיר מבחינת התפתחותו? אולי האבולוציה פועלת והילדים נמשכים באופן טבעי אל מה שיעזור להם במיומנות עתידיות ובהמשך החיים? האם קיים מחקר מקיף ואיכותי היכול להצביע על משמעות ההפחתה בקריאת ספרים לעומת פעילויות אחרות, וכל זה בהשלכה לחינוך וגדילת ילדים? או שמדובר עלינו, ההורים אשר מאמינים עדיין בדרכי החינוך הישנות ולא מוכנים להסתכל קדימה את העתיד ואל מה שמעצב אותו כבר היום…

ספרי ילדים- שינוי בגישה?

ספרי ילדים כיום הינם בגדר חובה אצל ילדים קטנים בגילאי בגן, ונוסטלגיה אצל הוריהם.

ניתן לראות בבירור מגמה מתמשכת של ילדים ונוער בכיתות ב והלאה, להפחית משמעותית בקריאת ספרים, לרבות ספרי מופת.

אם אנו, ההורים, התייחסנו לספרים כמו פו הדוב, הרוח בערבי הנחל, דירה להשכיר, ועוד, הילדים והנוער מתייחסים אליהם בצורה אחרת ואף בזלזול.

ספרות ילדים חדשה עלתה ופרחה, מהירה, צינית ומעשית יותר. ספרים כמו יומנו של חנון, משחקי רעב ועוד הפכו ללהיטים (ובצדק) והחליפו את ג'ול ורן וא.א.מילן.
לעיתים עלינו לדעת לקבל את השינוי בגישת הדור הצעיר ולהבין אותה גם אם היא נראית לנו שגויה.